הרקע למלחמת ששת הימים

(ציטוט מאתר גבעת התחמושת)

החל מראשית שנת 1966 קרו מספר אירועים שגרמו לפריצת מלחמת ששת הימים. בסוריה הפלג הקיצוני של הבעת' תפס את השלטון והמשיך בקו התוקפני נגד ישראל. בריה"מ תמכה בקיצוניות הסורית ואף ניסתה לגרור לעימות את מצרים.

בנובמבר 1966 נחתם הסכם הגנה הדדי בין מצרים וסוריה, בו התחייבו שתיהן להושיט עזרה זו לזו במקרה הצורך ולראות התקפה על אחת מהן כהתקפה על שתיהן.

בחודשים אוקטובר- נובמבר 1966 רבו והלכו חדירות של מחבלים משטחה של ירדן לישראל (13 במספר). המלך הירדני גילה בניגוד למצופה פסיביות בריסון המחבלים.

בחודש אפריל 67 הלהיטו הסורים את הגבול. אזהרותיה החוזרות ונשנות של ישראל, לפיהן תגיב בחומרה, לא הרתיעו אותם. ב- 7 באפריל הפריעו הסורים לעיבוד חלקה בגזרת קיבוץ האון, וטנקים ישראליים החזירו אש. הסורים הרחיבו את המערכה והחלו להפגיז את המשקים גדות, עין גב, האון ותל-קציר. תקרית זאת הסתיימה בקרב אווירי גדול, בו הפיל חה"א שישה מטוסי מיג סוריים. נאצר שיגר 2 משלחות צבאיות לסוריה, והרוסים פרסמו ידיעות כוזבות על ריכוזי צבא ישראליים בגבול הסורי בהיקף של 13 חטיבות. ב- 14 במאי הזמין מנכ"ל משרד הביטחון את שגריר בריה"מ בישראל, צ'ובחין, לבקר בגבול ישראל- סוריה ולהיווכח כי אין שחר לטענות הרוסים בדבר ריכוזי כוחות ישראליים, אך השגריר הרוסי סרב.

הידיעות הסוריות והרוסיות על ריכוזי צבא בגבול הצפון לא אפשרו לנאצר לעמוד מנגד ואילצוהו להגיב באופן הפגנתי. נשיא מצרים ראה בעוצמת צבאו כוח הרתעה עיקרי נגד ישראל ועתה היה עליו להעמיד הנחה זאת במבחן.

שלב ההידרדרות המבוקרת :

בין הימים 14/5/67 - 16/5/67 הפעיל נאצר את צבאו ככוח מרתיע וגרם להידרדרות מבוקרת בחזית הדרום. נאצר קיווה, כנראה, להסתפק בהוכחת אמינותו של כוח ההרתעה המצרי ובהשבת בכורת מצרים בעולם הערבי: ב- 14 במאי 1967, נכנס הצבא המצרי לכוננות מלאה והחלו מגעים מדיניים וצבאיים בין מצרים וסוריה. הרמטכ"ל המצרי יצא לדמשק. ב- 15 במאי 1967, בעיצומו של מצעד צבאי צנוע בירושלים, קיבל הרמטכ"ל יצחק רבין פתק שהודיע לו כי כוחות צבא מצריים נעים בגלוי לעבר סיני ושצבא סוריה נערך במערך חירום. כניסת הצבא המצרי לסיני נעשתה בגלוי ולעיני כלי התקשורת העולמיים. נאצר לא הסתפק בהכנסה ראוותנית של הכוחות לסיני וב- 16במאי 1967 דרש הרמטכ"ל המצרי מוחמד פאוזי, ממפקד כוח החירום של האו"ם להרחיק את כוחותיו מהגבול ולרכזם ברצועת עזה. בשלב זה לא רצה נאצר במלחמה ואף לא התכוון אליה . דרישתו לפינוי חלקי של האו"ם באה כנגד טענתו של חוסיין שמצרים מסתתרת מאחורי סינר האו"ם כדי לא להתגרות בישראל.

ב- 17 במאי 1967, הודיע מזכ"ל האו"ם, כי לא יסכים לדרישה המצרית. כוח האו"ם יישאר במקומו או שיתפנה פינוי מלא. צבא ירדן נכנס לכוננות והסורים תגברו צבאם בגבול הצפון. נאצר לא לקח בחשבון את החלטתו הבלתי צפויה של מזכ"ל האו"ם לפנות את כל כוח החירום ועל כן לא נותר לו מרחב תמרון. ביטול דרישת הפינוי מצידו עלול היה לעלות לו במחיר אמינותו ומנהיגותו.

שלב ההידרדרות הבלתי מבוקרת:

· ב- 18 במאי 67, נאצר הורה על פינוי מלא וסופי של כוח האו"ם, יחידות משמר הגבול המצריות תפשו עמדות תצפית של האו"ם בסיני.

· ב- 19 במאי 67, כוחות האו"ם פונו מסיני ומרצועת עזה. המצרים תגברו את כוחם בסיני מעל ל- 3 דיוויזיות. ישראל החלה בגיוס נרחב של מילואים בשלושת הפיקודים והחלה תקופת ההמתנה.

· ב- 22 במאי 67 - בכנס קצינים, הודיע נאצר על סגירת מיצרי טיראן ואמר: "היהודים מאיימים במלחמה ואנו אומרים להם אהלן וסהלן - אנו מוכנים למלחמה".

סגירת המיצרים הייתה הכרזת מלחמה מבחינתה של ישראל. המטכ"ל היה נכון לפעולה צבאית ואף יצר לחצים קשים על הממשלה אולם הדרג המדיני החליט על מיצוי המהלכים המדיניים לפני החלטה על פעולה צבאית. בעיני הציבור נתפשה הממשלה כהססנית ובלתי-בוטחת בעצמה. נאצר ראה בכך סימן של חולשה.

ועדת השרים לענייני בטחון החליטה על המתנה של 48 שעות למיצוי התהליך המדיני. אבא אבן, שר החוץ, נשלח לארה"ב לגייס תמיכה בין-לאומית. בצרפת נפגש אבן עם הנשיא דה-גול וזה הזהירו "לבל תירה ישראל את הירייה הראשונה".

· ב- 31 במאי 1967, רמ"ט המפקדה הערבית המשותפת, הגיע לרבת עמון וקיבל את הפיקוד על החזית הירדנית. בישראל גבר הלחץ הציבורי על הממשלה להקמת ממשלת אחדות לאומית ולמסירת תיק הביטחון למשה דיין.

· ב- 1 ביוני 67, התקבלה פקודת קרב בצבא המצרי. עיקרה - השמדת הכוחות המזוינים העיקריים של ישראל. הכוחות המצריים נערכו במלואם בסיני. בישראל, הוקמה ממשלת אחדות לאומית. דיין קיבל את תיק הביטחון. בגין ו יוסף ספיר שרים בלי תיק.

· ב- 2 ביוני 67, בישיבה משותפת של ועדת השרים לענייני בטחון והמטכ"ל הוחלט לפתוח במלחמה, אך לא לפני ה- 5 ביוני.

· ב- 4 ביוני 67, הממשלה. אישרה את פעולת צה"ל, שנקבעה לבוקר ה- 5 ביוני וכך קרה: מלחמת ששת הימים פרצה ב- 5.6.67 בשעה 7:45.